The Hour of Decomposition
Translator:
Adriana X. Jacobs
Published on
September 14, 2020
The Hour of Decomposition
“My beloveds, the deeply hated, and countless foreign masses
buried in the earth, decomposing,
decomposing.
And even I’m not really alive,”
writes the Czech poet
Edmond Niski
at the hour when I am sitting in my room
and writing nothing.
What’s the point of writing that?
שְׁעַת הָרִקָּבוֹן
״אֲהוּבִים עָלַי, שְׂנוּאֵי נֶפֶש, וְזָרִים רַבִּים מִסְּפֹר
קְבוּרִים בָּאֲדָמָה, מַרְקִיבִים,
מַרְקִיבִים.
וְגַם אֲנִי אֵינֶנִּי חַי מַמָּשׁ״
כָּךְ כּוֹתֵב הַמְשׁוֹרֵר הַצֶּ׳כִי
אֶדְמוֹנְד נִיסְקִי
בְּשָָׁעָה שֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב בְּחַדְרִי
וְלֹא כּוֹתֵב דָּבָר.
מָה הַטַּעַם לִכְתֹּב זֹאת?
About Dibur
Dibur is a peer-reviewed academic journal dedicated to Hebrew, Jewish, and comparative literature.
